הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
תמונת היום
סקר שבועי
את/ה בעד סיקור פרשיות תקיפה ב"בחדרי"?

הצבע
 
תגיות
מבצעים והטבות
רפאל גריל בר רפאל גריל בר
קינוח חינם למזמינים ארוחה זוגית
Infomoney Infomoney
תשואה גדולה יותר עבור כספכם וחיסכון בדמי ניהול!
בק טק בק טק
הוכח כמשחרר כאבי גב ומוריד לחץ משרירי הגוף.
להצעות נוספות

האדמו"רים שקנו תורה בעולם הישיבות הליטאי

האדמו"ר הנערץ שעלה ארצה בעליית "ילדי טהרן" וזכה ללמוד חברותא עם הרב מפוניבז', הרבי שעשה מחאה בישיבת סלבודקה כשדיברו נגד הבעל שם טוב, ואבי האדמו"רים שהקפיד שכל בניו ילמדו רק בישיבות ליטאיות • פרויקט מיוחד ב'בחדרי חרדים'

משה ויסברג 20:15 17/05/2018
הדפס שלח לחבר
0
צילומים: שוקי לרר

הם מדריכים את מאות חסידיהם הנאותים לאורם, לדבוק, לצעוד בדרך החסידות השורשית דרך הבעש"ט ותלמידיו. הם מקפידים על קלה כבחמורה בכל מנהגי החסידות. תמצאו אצלם "עניינים". חשיבות וערך נשגב לצורת הנהגה חסידית מובהקת - מלבושים, זמני היום, קריאת קוויטלא'ך, עריכת שולחנות וכל השאר.

חלק מהאדמו"רים אף חברים פעילים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החסידית - אחותה הגדולה של המועצת הדגלאית הליטאית. אך את קניינם בתורה הם רכשו דווקא בעולם הישיבות הליטאיות שם עוצבה השכלתם התורנית. כשכולם קשורים ואדוקים עד להיום בכל נימי נפשם ברבותיהם אשר שורשם נטוע עמוק עמוק אי שם בערבות ליטא העיונית והשכלתנית, מי מקלם ומי מגרודנא, מי ממיר או מנובהרדוק.

לא רבים יודעים, אך חלק נכבד וניכר מאדמו"רי דורנו, קנו את מושגיהם והשקפתם הלימודית בתורה ועמלה בהיכלי ישיבות ליטאיות, כשבמרכזה הלא היא ישיבת פוניבז' המעטירה, ספינת הדגל של עולם התורה.

לעינינו נגלה כיום מרקם נדיר ומיוחד של דמויות ומנהיגים רוחניים, שאישיותם הענקית נצרפה מחד בכור ההיתוך התורני הליטאי, ומאידך שלובה בנשמתם רוח הבערה ושלהבת החסידות אותה קיבלו וינקו מבית אבותיהם שקיבלו ומסרוה להם מאבותיהם עד למעלה בקודש מהבעש"ט הקדוש וחבר תלמידיו הק'. "ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד".

ערב חג השבועות זמן מתן תורתנו, יצא 'בחדרי חרדים' בהצצה נדירה לאדמו"רים שקנו את תלמודם בעולם התורה הליטאי.

הרבי מביאלא - רבי בן ציון רבינוביץ
הרבי מביאלא. צילום: מתתיהו גולדברג

האדמו"ר מביאלא זקן חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וגאב"ד לוגאנו לשעבר, הוא דמות פלאים, שייחודיותה ועוצמתה בולטת גם בין דמויות-ההוד המעטרות את כותל המזרח של עולם התורה והחסידות.

נקודת המפתח בדמותו, היא ריבוי האנפין של סגולות נפשו; ובעיקר, היכולת למזג אש בת שלל גוונים ומקורות תחיה – לשלהבת אחת העולה ומיתמרת מאליה. כינור פלאים מתנגן בלבבו של האדמו"ר; וממנו בוקעת ועולה שירה של עשרות מיתרים, כל מיתר והייחודיות המתנגנת מבין קרביו; וכל המיתרים יחדיו משתלבים להרמוניית פלאים, ויוצרים שירה חדשה לה'.

הרבי מביאלא כבר בצעירותו הוכר כאחד מגדולי המתמידים והלמדנים של ישיבת פוניבז'. גאון עצום שבקיאותו בכל חדרי תורה מבהילה. שאחר שנים מתגלה גם כאדמו"ר לחסידות יוקדת. היכולת למזג את אש-הקודש החסידית הבוערת בו ככבשן אש, עם העומק הלמדני שאתו הוא מהלך כבן-בית בכל מחוזות הש"ס, הראשונים והאחרונים.

מתחילת בואו לארץ הקודש נכנס הרבי ללמוד בפוניבז' בתחילה בישיבה-הקטנה, ולאחר-מכן בישיבה-גדולה, בישיבה היה לתלמידם המובהק של ראשי הישיבה מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, הגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי זצ"ל.

לימים סיפר הרבי "כולם היו רבותיי, ושתיתי בצמא את דברי כולם. אבל קשר פרטי-אישי, היה לי עם הגאון מפוניבז', רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שגם סייע בידי בתקופת עלייתי ארצה במסגרת עליית 'ילדי טהרן'. אתו גם זכיתי ללמוד בחברותא בשנות לימודיי הראשונות בישיבה. במשך חמש שנים למדתי אתו בביתו, הוא נהג להכין אתי את שיעורו".

הרבי מביאלא מנהיג כיום מאות משפחות בכל רחבי הארץ. את סדר יומו הוא מחלק בין צפת לירושלים כשבעתיד הקרוב הוא יעבור להתגורר במעלה עמוס.

למעלה ממאה כרכים, ארוכים ומסודרים של חידושי תורה, נדפסו במשך שנות הנהגתו הארוכה של הרבי שהפכו לספרי יסוד בעולם החסידות.

הרבי מסאדיגורה רבי ישראל משה פרידמן
הרבי מסאדיגורה. צילום: שוקי לרר

צעיר לימים היה הרבי מסאדיגורה, שעה שכוכבו דרך כיהלום בכתרה של מלכות רוז'ין-סאדיגורה. הרבי זכה לגדול בצל סבו הגדול, הרבי בעל ה'כנסת מרדכי' זיע"א, שעליו היה חביב ביותר. באותם ימים זכה לשאוב אוצרות עמוקים מבארו של סבו הגדול. בד בבד קנה את תורתו ביגיעה ובהתמדה בהיכלה של ישיבת פוניבז' בבני ברק. הרבי ממזג אפוא באישיותו ובהדרכותיו מזרח ומערב - מלקט פנינים מכל קצווי העולם התורני והחסידי.

קומתו התורנית של הרבי, היא מושא להערצה חוצת חוגים. שיחותיו נאמרות לעתים בסגנון ישיבתי, וכוללים קטעי פלפול עמקניים. כתבי הרמב"ן, המהר"ל ושאר ספרי המחשבה הקדומים - אינם משים מעל שולחנו.

בהגיעו לפרק האיש מקדש, אירסו אביו עם בתו של הנגיד הרה"ח ר' חיים משה פלדמן מלונדון, מהיושבים ראשונה במלכות חסידות ויז'ניץ. הקשרים בין המשפחות נארגו שנים קודם לכן, שכן אביו עצמו, גם הוא חתן היה לבית פלדמן, אצל הרה"ח רבי יוסף אריה פלדמן, סבו של רבי חיים משה. זקנו הגדול של הרבי, האדמו"ר ה'כנסת מרדכי', עוד השתתף בשמחת הנישואין של הרבי שליט"א, וחסידים מבוגרים מעידים כי שמחה גדולה ניכרה בכל תנועותיו. שלושה חודשים לאחר מכן, נתעלתה נשמת ה'כנסת מרדכי' לגנזי מרומים.

לאחר נישואיו המשיך לשקוד על דלתי התורה, מילא כרסו בש"ס ופוסקים, ואף זכה להורמנא דרבנן מגדולי הדור, ובהם הגר"מ פיינשטיין, הגרח"ה פדווא, הגרי"י וייס והגר"ש וואזנר זצ"ל, ששיבחוהו עד מאוד. בתקופת המגורים בקראון הייטס רקם האדמו"ר קשר קרוב עם בעל 'אגרות משה', שלא זז מלחבבו, ואילו הקשר הקרוב והאמיץ עם בעל 'שבט הלוי' נמשך עד לימיו האחרונים, סמוך להסתלקותו בלילו הראשון של פסח תשע"ה.

הרבי קבע את משכנו בשכונת סטמפורד-היל החסידית שבלונדון, שם החלו להתקרב אליו בעלי השגות ומבקשי דעת - מכל החוגים, ליטאים וחסידים. לפני עשרים ושתיים שנה התמסדה התופעה הייחודית - והפכה לקהילה: ביום ג' בחשון תשנ"ד, יום ההילולא של סבו הגדול מרוז'ין, הקים את בית הכנסת 'אור ישראל' ברובע גולדרס גרין. אנשים הרימו אז גבה: וכי מה לו, לנסיך רוז'ינאי מושלם, בשכונה הרחוקה מהווי חסידי? התשובה המעשית לא איחרה לבוא: עשרות רבות של משפחות שקצה שורשיהן נגע בבית רוז'ין מצאו עד מהרה את דרכם חזרה אל ה'הויף' החסידי שהוקם במעוז הליטאי. הם, ובעיקר משפחותיהם, שינו כליל את אורח חייהם.

כך, שלא ברצונו, נמנה הרבי עם היושבים ראשונה בשולחן המזרח הרבני בלונדון החרדית, כשבתבונתו המיוחדת הצליח לנטרל את עצמו מכל מחלוקת ופירוד.

הכהונה כרב הקהילה בלונדון הכריחה את הרבי לחשוף טפח וטפחיים מאישיותו הסגולית. לונדון החרדית, ולא רק, למדה להכיר את מעלותיו ואת מידותיו התרומיות, את גאונותו בכל מקצועות התורה, את התמדתו המופלאה, את טוב לבו הרחום, ומעל הכל, את הרצון לסייע לכל יהודי הזקוק לעזרה, כמסורת בית אביו הגדול.

חברי הקהילה קשורים אליו בעבותות אהבה. רבים מהם לא יעשו צעד אחד בחייהם, כלכלי כאחר, מבלי להתייעץ עמו, והוא מצידו - משיב להם אהבה כפליים. הרבי דואג לכל מחסורם עד כדי מסירות נפש, ילווה אותם בכל שלב מחייהם, קלים כקשים, שמחים כעצובים. עד היום, כשלוש שנים לאחר שעלה על כס הנהגת עדת רוז'ין-סאדיגורה, עדיין הקהילה בלונדון כרוכה אחריו בעבותות של אהבה ומונהגת על ידו, כשהרבי מזכה את בני קהילתו בביקורים מפעם לפעם.

כשעלה הרבי על כס אבותיו - החלה חצר הקודש סאדיגורה לחוות הנהגה שממזגת את סגוליותם ואצילותם של אבות השושלת, ומוסיפה להם גוונים משלה. האדמו"ר זוכה להערצת המונים מחוץ לעולם החסידי, וזאת בזכות היכרות נרחבת של הרבי עם כל מרחבי העולם התורני, לצד משנת חינוך מעמיקה ויסודית המעמידה עדרים של פרחי חסידים שימשיכו לצעוד במסילה העולה בית ק-ל, בדרכה הייחודית של מלכות בית רוז'ין.

הרבי מאלכסנדר - רבי ישראל בצלאל יאיר דנציגר
הרבי מאלכסנדר. צילום: שוקי לרר

מינקותו היה הרבי מאלכסנדר מיועד להנהגה, עוד בימי סבו הגדול, הרי בעל ה'אמונת משה', שהראה כלפיו אותות חביבות מופלגים. כך למשל בברית שהתקיימה ביום חתונתו של הרבי עם בתו של הגאון רבי משה ברגמן זצ"ל, ראש ישיבת רשב"י אביו של חבר המועצת של 'דגל' הגרמ"צ ברגמן), הורה בעל ה'אמונת משה', כי בסנדקאות יכובד דווקא החתן כשהוא מציין: "יש לו כוח גדול". בסב הגדול, רואה הרבי עד היום את רבו הרוחני המובהק. גם כשנשלח הרבי לצמוח בעולמה של ליטא, בישיבת 'בית מאיר', בישיבת סלבודקה ואחר כך בכולל 'חזון איש', לא סר ממנו תוקפה של החריפות והפרישות החסידית וכל הנהגתו הייתה על פי הדרכותיו של הסב הקדוש.

את שנותיו בישיבה ייחד כולן קודש קדשים ללימוד התורה. שעות על גבי שעות היה יושב בבית המדרש ולומד בהתמדה ובריכוז עצום. טובי בחורי הישיבה השתדלו להתיידד עמו ולקנות את קרבתו.

ועם זאת, למרות גינוני האצילות והענווה שאפיינו אותו כבר אז, לא חת גם כבחור לשמור על כבוד החסידות ואף לצאת בחרב המחאה. כשאחד מצוות הישיבה בסלבודקה נכשל בלשונו ודיבר באופן שהתפרש כזלזול בבעל שם טוב הקדוש, היה זה הבחור רבי ישראל בצלאל יאיר, שלא היסס לרגע ויזם מחאה רחבה לכבודו של אור שבעת הימים.

מי שהיו חברי החדר של הרבי בישיבה הם הרב אברהם יוסף לייזרזון, יו"ר החינוך העצמאי, יחד עם הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן.

בשחזור זיכרונות מאותם ימים, מעלה הרב לייזרזון על נס את פרישותו החסידית המופלאה של הרבי בימי בחרותו.

"כשאני נזכר באותם ימים בישיבה", מספר הרב לייזרזון, "כשזכיתי ללמוד עם הרבי מאלכסנדר, צפים לנגד עיני שתי תמונות: הנהגתו החסידית והאצילית, וההתמדה שלו.

"הפרישות שלו, בלטה מאוד בישיבה הליטאית. גם בלי להכיר אותו יכולת להבחין כי הוא בנן של קדושים. כל ההנהגה שלו שידרה אצילות מיוחדת. ולצד זה הייתה ההתמדה העצומה שלו. שמורה עמי תמונה שלו מאותם ימים, כשהוא רכון על תלמודו ופאותיו מתבדרות משני צדיו ולומד ולומד ולומד. זו התמונה שצפה לנגד עיני. ההתנועעות שלו על הגמרא. גם בתפילה הוא היה שם דבר. הוא היה מתפלל באיטיות ועם ברען גדול.

"מצד שני, נכון שהוא התייגע הרבה בלימוד והיה מתמיד גדול, אבל הוא היה מעורב בין הבריות והיה חביב על כל החברים. ניתן להליץ עליו את הפסוק: 'לא גבה לבו ולא רמו עיניו'. הוא עניו אמתי והיה מדבר עם כולם בגובה העיניים".

בכל ימי הנהגת סביו היה הרבי הנוכחי יד ימינו. על פי עדויות זקני החסידים, היה לרבי חוש מיוחד להבין את סביו ואת רצונותיו, וזו היא הסיבה לקשר העמוק שנרקם ביניהם. הנהגת סביו הסתיימה עם הסתלקותו בכ"ג אדר תשל"ג, אז הוכתר בנו יחידו האדמו"ר ה'אמרי מנחם'. מני אותו יום, נכנס הרבי שליט"א עוד יותר לעובי הקורה והיה למנהיג האברכים בחסידות.

כבר באגרת החיזוק הראשונה של בעל ה'אמרי מנחם' לחסידיו מיום בכ"ז ניסן תשל"ג, חודש בלבד לאחר הפטירה, מציין הרבי זצ"ל כי את המכתב הוא כותב לאחר ש"נתבקשתי על ידי בני רבי ישראל".

באותה שנה בה הסתלק ה'אמונת משה', נפתחה ישיבת אלכסנדר, כשהרבי מונה לכהן בה כמנהל רוחני. הבחורים מאותה תקופה זוכרים את השנים הללו כשנים מיוחדות במינן בתולדות החצר.

הרבי ממודז'יץ רבי חיים שאול טאוב
הרבי ממודזיץ. צילום: שוקי לרר

שונה היה מסלול צמיחתו של האדמו"ר ממודז'יץ ממסלול צמיחתם של האדמו"רים האחרים כולם. ילדותו עברה עליו בתל אביב, נערותו עברה עליו בישיבת פוניבז', ובשנות אברכותו דבק ברבותיו, ראשי הישיבה שהנחילו בו את דרך הלימוד הליטאית.

בן אחת עשרה בלבד היה האדמו"ר ממודז'יץ כשנשלח מתלמוד תורה 'יסודי התורה' בתל אביב
להימנות על תלמידי ישיבת פוניבז' לצעירים. שם נתקשר בעבותות לראשי הישיבה, מרן הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ' זצ"ל ומרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל. בתפילות נוהג היה לשבת סמוך לרבו מרן הרב שטיינמן, ועד היום הרבי מרבה לספר על החמימות שליוותה את תפילותיו של הרב שטיינמן בישיבה.

כשלפני מספר שנים קיימה אחת מקופות הצדקה בבני ברק תפילת תשב"ר בבית הגראי"ל שטיינמן, בהשתתפות האדמו"ר. בעל התפילה, מחשובי הרבנים, שימש שליח ציבור, והתפלל, כנהוג, בלב נשבר ובקול בוכים. לאחר שנסתיימה התפילה פנה ראש הישיבה לבעל התפילה ואמר לו: 'לא טוב עשית'. כשמתפללים עם ילדים - צריך להתפלל איתם בנעימות, לא בניגון עצוב...' נענה האדמו"ר ואמר: 'אני זוכר היטב כיצד ראש הישיבה היה מתפלל בנעימות ובחמימות בישיבת פוניבז' '... בתגובה פנה הגראי"ל למקורביו בארשת של שביעות רצון ואמר: 'ראו כיצד הוא זוכר היטב את תפילותיי בישיבה'...

בגיל ארבע עשרה וחצי בלבד עלה האדמו"ר לישיבת פוניבז' הגדולה, שם היה עד מהרה לחביבם של ראשי הישיבה מחמת חריפות שכלו, כוח התמדתו ונטייתו ללמוד בעיון ובהעמקה.

בעת לימודו בפוניבז', היה הרבי מהמצוינים בישיבה. אחד התלמידים, חברו של הרבי לספסל הלימודים מתאר: "בוועד שלנו היו כמה כשרונות שמאיישים כיום את השורה הראשונה בעולם התורה, אולם הוא הקדים את כולם. השנים המשותפות הללו היו עבורי הכי נעימות. היינו חוזרים יחד, במשך שעות, על השיעורים של ראשי הישיבה. היינו מתייגעים שעות כדי להבין מדוע הקדים 'רֶבּ שמואל' (רוזובסקי) קושיה פלונית לקושיה אחרת, ואיזה דיוק עולה מתוך דבריו. הוא היה מנתח כל דבר, והחברותא אתו זכורה לי כאחת החוויות המיוחד שחוויתי אי פעם.

"בשנה הראשונה ששמענו שיעורים בפוניבז', היינו חוזרים על השיעורים בדייקנות. הוא לא פספס תנועה אחת של רבי שמואל או של הרב שך. הוא ידע לחזור על זה בצורה עמקנית. יש בו כשרונות לא רגילים".

"לא מכבר", הוא מספר, "פגשתי אותו בנתב"ג, כשחזר מביקור בניו יורק. עמדו שם חסידים עם שלטי 'ברוכים הבאים בשם השם'. האדמו"ר דיבר איתי על כך במבוכה, ואמר לי: 'מה צורך יש בכל הדברים הללו?', אולם אני אמרתי לו: 'ר' חיים שאול, זה כבוד הציבור וכבוד החסידות'... ואכן, אני חושב שהחסידים זכו למה שרבים לא זכו".

כאמור, בן ארבע עשרה ועוד כמה חדשים היה האדמו"ר כשנבחן לישיבה גדולה. אל הבחינה, שהתקיימה בפני ראש הישיבה מרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל, נכנס האדמו"ר יחד עם קבוצת בחורים נוספים. הגר"דפוברסקי הציג קושיה העולה מתוך דף י' שבמסכת גיטין, והיחיד שידע להשיב היה נכד הרבי ממודז'יץ דאז. ראש הישיבה התפעם ונענה: 'זהו שילוב של תירוץ חסידי וליטאי, משום שהתירוץ הזה מופיע גם ב'חידושי הרי"ם' וגם ב'נודע ביהודה'.

עוד מעידים בני כיתתו של האדמו"ר, כי ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, הגאון רבי צבי שרגא גרוסברד זצ"ל, התבטא על אודותיו בלשון הזו: "מימי לא ראיתי בחור כה מושלם כמו חיים שאול. בתורה, במידות, בהכל. יש לו רק חסרון אחד: הוא חסיד... ואם לא היה לו את ה'חסרון' הזה, הייתי חושק בו לחתן...'

מעשה היה ובעיצומו של שיעור שמסר אחד מראשי הישיבה הציג התלמיד חיים שאול טאוב קושיה חריפה. ראש הישיבה הרהר רגע אחד, ומיד עמד על חריפות הקושיה. לדאבון הלב, לא היתה באמתחתו תשובה. בתגובה, ראש הישיבה סגר את הגמרא והכריז על סיום השיעור. משראה התלמיד כך, החל להתייגע על מציאת תירוץ. בכל פעם שבא לראש הישיבה להציע בפניו תירוץ לשאלה של עצמו, היה דוחה אותו ראש הישיבה, באומרו: 'הקושיה שלך חזקה יותר מכל התירוצים'...

אותו ראש ישיבה ניגש פעם לחברותא של האדמו"ר לעתיד ואמר לו: 'תראה שהערב חיים שאול מתארס'... כמובן שכך היה. למחרת ניגש ראש הישיבה אל החברותא ואמר לו: 'בטח אתה חושב שעשיתי מופת... אבל אין כאן לא מופת ולא בדומה לו. וכי תשאל - איך ידעתי שחיים שאול מתארס? תשובה אענה לך: חיים שאול מעולם לא החסיר לסדר א'. כיוון שהחסיר לראשונה, הבנתי כי קשר השידוכין נמצא באופק.

שנות לימודיו בפוניבז' היו עבורו שנות התעלות תורנית שחרטו רישומי נצח בנשמת התורה של האדמו"ר. כל אימת שנתגלגלו מעות לכיסו היה מעשיר את ספרייתו בספרים, ואילו לבית הוריו שבתל אביב היה שב אחת לחודשיים, ולעתים פחות מכך.

הרבי מפיטסבורג - רבי מרדכי לייפער
הרבי מפיטסבורג. צילום: שוקי לרר

הקשר בין חסידות פיטסבורג לעולם התורה הליטאי החל בשנת תש"ל בתקופת בואו של האדמו"ר מפיטסבורג בעל ה'אמונת אברהם' זצ"ל להתגורר בעיר אשדוד. היותה של קרית פיטסבורג, שהלכה והוקמה עם בואו של האדמו"ר, סמוכה לקרית פוניבז' שנוסדה שנים אחדות קודם לכן על ידי הרב מפוניבז' זצ"ל שם הקים את מוסדות ישיבת פוניבז' בהם ישיבת גרודנא. מציאות זו יצרה את הקשר המיוחד בין האדמו"ר זצ"ל לישיבת גרודנא, ראשיה ומורי דרכה.

קשר אמיץ ומיוחד שרר בין האדמו"ר זצ"ל לרה"י הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל, כשהאדמו"ר היה מפליא במיוחד על גדלותו בתורה ויראתו הקודמת לחכמתו. האדמו"ר זצ"ל היה שותף פעיל ברבים ממערכות הדת בעיר אשדוד אותם ניהל הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל.

אחד המאפיינים הבולטים בקשר של האדמו"ר זצ"ל לישיבת גרודנא היה, שבלילות שבת קודש המשתתפים העיקריים בשולחנות הטהורים (טיש) אותם היה עורך האדמו"ר, היו בחורים מישיבת גרודנא, זאת בשל העובדה כי באותה עת לא היו חרדים נוספים בעיר. במהלך הטיש היה האדמו"ר מתעניין אצל הבחורים באיזו סוגיא עוסקים בישיבה, וכשאת דברי תורתו בטיש היו נסובים על אותן הסוגיות הנלמדות בישיבה, על אף שהוא עצמו לא היה עסוק אז באותן סוגיות.

קשר מיוחד זה הביא את ראשי הישיבה להזמין את האדמו"ר מספר פעמים למסור שיעור כללי בהיכל הישיבה, מחזה נדיר לכשעצמו.

בעת שעלה האדמו"ר זיע"א לארץ והתיישב בעיר אשדוד היה האדמו"ר כבן 14, בהיותו בן יחיד להוריו, קשה היה להוריו לשלחו למקום תורה המרוחק מביתם, משכך נפלה ההחלטה לשלוח את הבן – האדמו"ר לישיבת גרודנא, וזה על אף שדרך חינוכה הוא בדרך העיונית ליטאית מובהקת. האדמו"ר שהיה צעיר יחסית, לבחור הנכנס לישיבה גדולה, נתקבל ללמוד בישיבה, לאחר שנים מועטות על ידי אביו ללמוד בישיבות צאנז וטשעבין, כשלאחר תקופה קצרה שב להיכלה של גרודנא. שם נקשרה נפשו בכל ראשי ורבני הישיבה אך בעיקר דבק ברבו הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל.

האדמו"ר נוהג לספר שרבות הושפע מדרך לימודו העיונית של הגרד"צ, הידועה בעמקותה מיוחדת, ובחתירה לאמת. וובמשך השנים היה נוהג האדמו"ר להורות לבניו בתקופת ימי בחרותם ללכת לדבר בלימוד עם הגרד"צ זצ"ל, שהאיר להם פנים ואהב לשמוע מחידושיהם. כמו"כ אומר האדמו"ר ששיחותיו של הגרד"צ חדרו לעצמותיו והיו הדברים מיוחדים בעוצמתם התובענית לצעוד בדרך הישר. כשהרבי מציין לגדלותו של רבו הגדול הגרד"צ, שבשיחותיו היה הגרד"צ מצביע על מכשולות מסוימים בכלל ישראל הרבה לפני שאחרים ידעו וראו במה מדובר.

אנקדוטה מעניינת מסופרת בחצר פיטסבורג, כי באחת השנים לא היה להשיג בשר בהמה לכבוד יו"ט מההכשר אותו מקפיד לעלות על שולחנו, כי אם מההכשר "שארית ישראל" הליטאי שאותו הקים וייסד הגרא"מ שך זצ"ל, האדמו"ר ביקש לברר האם רבו הגרד"צ אוכל מבשר זה לכבוד יו"ט, ולאחר שהשיבו לו כי אכן הגרד"צ מקפיד לאכול מהכשר זה, נענה האדמו"ר ואמר, "עם זה טוב לרב קרלנשטיין זה טוב גם עבורי".

במשך כל השנים בימי חג ומועד נהג האדמו"ר להקביל פני רבו ברגל, על אף שהיה הרבי צעיר ותלמידו של הגרד"צ, היה הגרד"צ מכבדו באופן מיוחד כראוי למנהיג עדה קדושה בישראל. כמו כן מחזה מיוחד היה בעת שהיה מזדרז האדמו"ר בליל ראש השנה להגיע לגרד"צ לברך ולהתברך בברכת השנים. נוהג זה המשיך האדמו"ר לאחר פטירת רבו הגרד"צ זצ"ל בעת שמונה הגאון רבי משה שמידע חתנו של הגרד"צ זצ"ל לעמוד בראשות הישיבה, לבוא בראש קהל חסידיו לברך ולהתברך בברכת השנים.

הרבי מסטריקוב - רבי יעקב דן שטרן
הרבי מסטריקוב. צילום: שוקי לרר

חסידות סטריקוב נודעת בקשר המיוחד והנדיר לעולם התורה הליטאי, עוד מתקופת הנהגתו של האדמו"ר הקודם רבי אברהם אביגדור לנדא זצ"ל - סבו של האדמו"ר הנוכחי. זאת בשל קשריו התורניים האמיצים עם רבו הגדול הרב מבריסק זיע"א, אשר קרבו קרבה מיוחדת ונדירה, קשר שנולד מתקופת גלותו של האדמו"ר זצ"ל בעיר וילנא לשם נמלט מאימי השואה הארורה, כאשר מיני אז כל הנהגתו של האדמו"ר זצ"ל אל הרב מבריסק זיע"א היתה כתלמיד לרבו המובהק.

קשר זה אף הניב קשר תורני ופורה וידידות אמיצה בין האדמו"ר זצ"ל למרן הגראמ"מ שך זצ"ל אותו הכיר בעת הסתופפותו בצלו של הרב מבריסק זצ"ל. שני גדולי עולם אלו קיימו קשר תורני רציף ובכל חג ומועד היו עולים לביקורי חג איש בבית רעהו, כשהאדמו"ר זצ"ל אף מקפיד להשתתף בכל השמחות שהתקיימו במשפחת הגרא"מ שך זצ"ל.

אך טבעי הוא שממשיך השושלת לבית סטריקוב יהיה אף הוא נטוע בעולם התורה הליטאי, להמשיך את התמהיל המיוחד של אדמו"ר חסידי על משמעויותיו בשילוב של השקפת עולם תורנית מבית ליטא.

האדמו"ר רבי יעקב דן שטרן מסטריקוב שליט"א הוכתר כמ"מ סבו הגדול האדמו"ר רבי אברהם לנדא זצ"ל על ידי חלק נכבד מחסידי סטריקוב בהיותו נכדו של האדמו"ר הקודם זצ"ל בן לחתנו הגאון רבי משה שטרן. זקני החסידים כהרה"ג רבי משולם זושא גרליץ זצ"ל ועוד ראו בו כראוי ליישב על כסא אבותיו ולהמשיך שושלת סטריקוב ואדמו"ריה.

לאורך כל שנות לימודיו הן בתור ילד ונער ולאחר מכן כבחור ישיבה קנה האדמו"ר את משנתו התורנית במוסדות תרה ליטאיים באופן מובהק.

בילדותו למד האדמו"ר בת"ת תשב"ר בביתו של מרן החזון איש זיע"א, סמוך ונראה למעונו של סבו האדמו"ר זצ"ל שנתן עינו עליו לגדלו לחנכו בדרך אבותיו.

בישיבה קטנה רכש קנייני תורה בישיבה הליטאית "בית דוד", תחת עיניהם של ראש הישיבה הגאון רבי צבי שינקר חבר מועצת גדולי עולם התורה של הפלג, והמשגיח הגה"צ רבי יעקב גוטמן זצ"ל.

לאחר מכן בשנת תשמ"ה, נכנס לעולמה של ישיבת פוניבז' המעטירה, שם קנה חכמה מפי מרן הגראמ"מ שך זצ"ל שנתן עינו עליו באופן מיוחד בהיותו נכדו של ידידו האדמו"ר זצ"ל. כמו כן קבל תורה מכל ראשי ישיבת פוניבז' זצ"ל רבי מרדכי שלמה ברמן ויבחלט"א הגרי"ג אדלשטיין והגרב"ד פוברסקי.

עם נישואיו לבתו של רבי מנחם נחום טברסקי בנו של רבי יוחנן מרחמסטריווקא זצ"ל ומראשי ישיבת 'מאור עיניים', החל את פרק לימודיו בכולל בריסק שם ישב והגה האדמו"ר על תלמודו יומם ולילה בצוותא עם החברותא הגאון משה סולובייצ'יק אחיו של הגאון רבי אברהם יהושע ראש ישיבת בריסק.

האדמו"ר מנהיג את עדת חסידיו ירושלים שם ממוקם בית מדרשו, כשרק לאחרונה החלו בהקמת בנין חדש שישמש את מרכז החסידות. כמו כן בעיר בני ברק ישנו בית מדרש, שם מכהן אביו, חתנו של האדמו"ר זצ"ל הגאון רבי משה שטרן - כרב בית המדרש.

בנוסף משמש האדמו"ר כר"מ בישיבת 'מאור עיניים' רחמסטריווקא, שם הוא מוסר שיעורים כמידי יום - דבר נדיר שלעצמו, שאדמו"ר משמש כמגיד שיעור יום יום.

הרבי מטריסק - רבי משה מרדכי אייכנשטיין
הרבי מטריסק. צילום באדיבות מגזין העולם החרדי

האדמו"ר מטריסק, לא רבים יודעים כי בשעתו כשפנו זקני חסידי טריסק ובקשו להכתיר עליהם את האדמו"ר כאלוף לראשם וכצאצא השושלת, הסתפק האדמו"ר וכמעט סירב לבקשה, כי ראה את עיקר ייעודו בהרבצת תורה בדרך הישיבתית. פנה האדמו"ר להתייעץ עם רבו המובהק מישיבת איתרי ראש הישיבה הגר"ש אויערבך זצ"ל והוא הורה לו להתעטר בנזר האדמו"רות באומרו לו, "אין אתה בן חורין להיבטל ממנה, ומשמים התוו לך הדרך להנהיג את עדת החסידים".

כך גם במעמד ההכתרה הגיע הגר"ש אויערבך זצ"ל ואף חתם יחד עם האדמו"ר מבעלזא בראש כתב ההכתרה לאדמו"ר.

האדמו"ר מטריסק, בור סוד שאינו מאבד טיפה הרבי בצעירותו בבית וגן היה משמיע חידושים בפני מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לפני קרוב ליובל שנים,

הרבי מנהיג ברמה את קהילתו מזה חצי יובל שנים. אל בית מדרשו שברחוב סורוצקין נקהלים המונים מדי שבת ומועד והוא משמיע בפניהם ברמה את דברות קדשו.

בהיותו בחור צעיר היה הרבי מטריסק מתלמידיה הראשונים של הישיבה הליטאית ישיבת איתרי שבתקופה ההיא לפני כארבעים וחמש שנים היתה מהישיבות החשובות בעיר הקודש ירושלים, לא מעט בזכות חשובי התלמידים שנהרו אליה כאשר לרבי - מהתלמידים שהציבו את שערי הישיבה יש בכך יד ושם קנה את תורתו אצל מורו ורבו הגר"ש אויערבך זצ"ל.

בשנים מאוחרות יותר החל נוסע לבני ברק, שם זכה הרבי לקנות תורה מפי ראשי ישיבת פוניבז', מרנן הגאונים רבי שמואל רוזובסקי, רבי דוד פוברסקי והרב שך. אף יבדלחט"א הגרב"ד פוברסקי מחשיב אותו כתלמיד לאחר ששמע ממנו עשרות שיעורים.

האדמו"רים מלעלוב, סוכטשוב, בוסטון וקוז'ניץ

בעולם החסידות ידוע, שבניו של האדמו"ר רבי אלתר מלעלוב זצוק"ל שבית מדרשו ממוקם ברחוב עקיבא בבני ברק, משמשים כאדמו"רים חלקם משפיעים אך הצד השווה שבהם הוא עבודת השם הנודעת שלהם מתוך שמחה ואהבת ישראל אמיתית.

מה שפחות ידוע שאביהם האדמו"ר רבי אלתר הקפיד מאוד שכל בניו ילמדו בישיבות ליטאיות, חלקם כבר השפיעו בשנות בחרותם השפעה חסידית בישיבות הליטאיות בהם למדו.

בין הבנים ניתן למנות את האדמו"ר מלעלוב בורו פארק, המשפיע רבי אלימלך בידרמן והרה"צ רבי שמעלקא בידרמן רב בית המדרש לעלוב בלונדון שלמדו בישיבת פוניבז'.

בנוסף אדמו"רים נוספים שלמדו בישיבות פוניבז' הם האדמו"רים מסוכטשוב מבית וגן חתנו של הגר"א שטרנבוך זצ"ל ראב"ד אנטוורפן, כך גם האדמו"ר מבוסטון משכונת הר נוף בירושלים למד בישיבת פוניבז'.

גם האדמו"ר מקוז'ניץ המנהיג ביד רמה קהילה בת עשרות משפחות. לחסידות יש את בית הכנסת בתל אביב, וישיבה חסידית, ובשנים האחרונות אף הוקמה קהילה של החסידות במנהטן למד בישיבת מיר.

אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בדיווח החדשותי.
הייתם עדים לאירוע? שמעתם סיפור שעשוי לעניין? צילמתם תמונות מיוחדות?
שילחו אלינו את הסקופ שלכם לכתובת info@bhol.co.il
 
הדפס שלח
0
האדמו"ר מאמשינוב למד בישיבת בריסק (ל”ת)
 20:20 17/05/2018
1
 
מעלה או חסרון??. (ל”ת)
 20:22 17/05/2018
2
 
אדמורים ישיבות ליטאיות  
יענקל 20:32 17/05/2018

כמה שקרים וסילופים אפשר להכניס בכתבה אחת

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
3
 
האדמו"ר מאמשינוב למד תקופה בישיבת בריסק 
 20:42 17/05/2018

אך בעיקר גדל והתגדל בלימוד מאביו הגר"ח מיליקובסקי מבחירי ישיבת מיר בליטא ושנחאי.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
4
 
איזו התרגשות - התורה ניתנה בליטא!! 
לוטפק 22:29 17/05/2018

התורה שייכת רק ללליטאים? רק הם יודעים ללמוד???

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
5
 
בימינו לא לומדים בישיבות הליטאיות,אלא עוסקים במלחמות... (ל”ת)
פונוביטשער 22:42 17/05/2018
6
 
כנסו 
משכיל 22:47 17/05/2018

המחנה המשותף לכולם שהחסידים יונקים את תורתם מהאור החיים הספרדי והליטאים מהאשונים והאחרונים הספרדים לסוגיהם

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
7
 
יפה מאד. כעת צריך לעשות כתבה על ראשי ישיבות שלמדו בישיבות חסידיות... 
 23:44 17/05/2018

הסיבה שהיו אדמור"ים שלמדו בישיבות ליטאיות, זהו משום שבאותם ימים לא היו ישיבות חסידיות על רמה.
אך כיום ב"ה ישנם רבים, ואינם נופלים מישיבות ליטאיות, מה גם שהיר"ש שם ברמה יותר גבוהה על פי רוב.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
8
 
גם האדמו"ר מראדזין.והאדמו"ר מאוז'רוב (ל”ת)
 00:10 18/05/2018
9
 
טעות בכתבה.  
זבולון 00:28 18/05/2018

הרב'ה מסאדיגורה מנהיג את עדתו כבר חמש שני מ- י''ט טבת תשע''ג ולא שלש שנים

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
10
 
מי מפנטז כל כך הרבה שטויות יש כאן סיפורים מעולם הדמיון  (ל”ת)
 00:28 18/05/2018
11
 
ומה עם זקן אדמור''י רוזי'ן האדמו'ר מקאפיטשניץ, גם הוא למד בפוניבז' (ל”ת)
זבולון 00:37 18/05/2018
12
 
     לא זו בלבד, הרב מפוניבז' פתח את הישיבה לצעירים לכבודו... (ל”ת)
 04:00 18/05/2018
 
קאפיטשיניץ 
באיאן 03:49 18/05/2018

מרן אדמו"ר מקאפיטשיניץ שליט"א על ישראל הדרתו בעיר בורו פרק, למד בבחרותו בישיבת בית התלמוד בברוקלין

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
13
 
מה היה הסיפור עם פיצבורג שעבר הרבה ישיבות? (ל”ת)
טוהר המחנה 09:26 18/05/2018
14
 
מה תפקידינו 
שמאי 09:47 18/05/2018

כל חסיד וכל ספרדי שלמד טוב בישיבה ליטאית צריך לפתוח ישיבה חסידית או ספרדית בשיטת הליטאים ואז בעוד דור לא יהיו כתבות כאלא בישיבות גור פיטרו את
הרבנים הלמדנים והכניסו רבנים שהם רק עובדים על בקיאות כמו ישיבת סלבודקה
הכל תורה שתהיה רק לישמה

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
15
 
קאפיטשניץ 
רוזינער 13:41 18/05/2018

לפני שלש שנים שמו כאן תמונות של האדמו"ר מקאפיטשניץ שליט"א זקן אדמו"רי רוז'ין שביקר אצל מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן ואמר לו שהוא היה מראשוני תלמידיו בפונוביז'

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
16
 
חסידות אלכסנדר 
יחיאל רוטונברג 21:00 20/05/2018

באלכסנדר הוחלט שהחל מזמן הבא נפתח הישיבה קטנה בישיבת כלל חסידית בהכוונת הגאון הרב בורנשטיין שואל ומשיב בסדר שלישי .ההורים שתלמידהם לומדים כיום והם חסידי אלכסנדר החליטו להוציא את בניהם לישיבה שתקבל אותם קקבוצה .

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
17
 
עוד בכותרות
עוד בעוד באתר
לכל הכותרות
הכי נקראים הכי מדוברים